החלטה בתיק בר"ע 30003-09-13

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (בתיק ס"ע 53635-01-12; השופטת שרה מאירי; החלטה מיום 20.7.13), בה נדחתה בקשת המבקש לדחייה ו/או מחיקה של כתב ההגנה או סעיפים בכתב ההגנה הנוגעים בטענת המשיבים לפיה המבקש ביצע גניבה ממעביד, זאת בטענה לקיומו של מעשה בית דין או השתק.

2.         ביום 26.1.12 הגיש המבקש כתב תביעה לבית הדין האזורי בו נטען בין היתר כי הוא פוטר שלא כדין מעבודתו במשיבה 1 (להלן גם החברה). בכתב התביעה נכתב כי החברה והמשיב 2 טענו כלפי המבקש כי הוא גנב ציוד רב מהמסעדה בה עבד (טענה המוכחשת בתוקף על ידו) ובשל כך פוטר מעבודתו. עוד צוין כי החברה הגישה ביום 13.9.10 כתב תביעה נגד המבקש לבית משפט השלום בראשון לציון (ת.א 28623-06-10) בשל הגניבה הנטענת.

            לאחר שהוגש כתב הגנה ונקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית בתיק הגיש המבקש ביום 7.3.13 את הבקשה למחיקת כתב ההגנה, זאת לאחר שניתן פסק דין בתביעת החברה בבית משפט השלום, ובו נדחתה התביעה בלי שנכתב פסק דין מפורט. בפסק הדין מיום 14.2.13 נכתב בין היתר: " לאחר ששמעתי את הראיות סבורני כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה ועל כן הצעתי שהצדדים יבואו בהסכמה בעניין דחיית התביעה או מחיקתה... יש בדחיה משום הודעה על ניקיון כפיו של הנתבע שלא הוכחו האשמות הכבדות שהוטלו לפתחו. יש בכך גם משמעות שתבחן על ידי בית הדין לעבודה". יצוין כי על פי פסק הדין, החברה הסכימה לדחיית התביעה טרם הוגשו הסיכומים באותו תיק.

            לטענת המבקש, פסק הדין האמור מהווה מעשה בית דין באשר לטענה בדבר גניבה ממעביד, ולכן המשיבים מושתקים מלטעון לגניבה מצד המבקש, והדבר מצדיק את מחיקת כתב ההגנה או למצער מחיקת הסעיפים בו המתייחסים לטענת הגניבה.

            המשיבים טענו בתגובה כי פסק הדין האמור אינו מבסס טענה להשתק משום שאחת מטענות ההגנה היתה כי המבקש עצמו הפסיק את עבודתו לאחר שהודה בשימוע שנערך לו כי גנב מצרכים ממקום עבודתו, ועניין זה לא הוכרע בבית משפט השלום.

3.         בית הדין האזורי, בהחלטתו נשוא בקשת רשות הערעור, קבע כי הנסיבות אינן מהוות מעשה בית דין או השתק, וזאת בעיקר מהטעם כי הסמכות העניינית הבלעדית להכריע בתביעה בענייני יחסי עובד ומעביד נתונה לבית הדין לעבודה ולא לסמכות בית משפט השלום. יוזכר כי טעם זה לא צוין בטענות הצדדים, וצוין כי ישנו "חסר בעמדות הצדדים". בנוסף נקבע כי בכתב ההגנה הגיבו המשיבים לנטען בתביעה עצמה. יתר על כן, נקבע כי על פי ההלכה תמיד בית הדין יעדיף את בירור ההליך לגופו על פני סילוקו על הסף. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.         לפי טענת ב"כ המבקש, התביעה שהוגשה לבית משפט השלום היא תביעה נזיקית שהוצאה במפורש מגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, ועל כן היתה לבית משפט השלום סמכות לדון בתיק. פסק הדין ניתן לאחר שנשמעו כל הראיות והובהר לחברה כי היא לא הוכיחה את תביעתה. לכן על פי הטענה, השארת כתב ההגנה על כנו משמעה מתן זכות ל"מקצה שיפורים" לחברה לאחר שניתנה לה הזדמנות ונדחו כל טענותיה בעניין הגניבה. ב"כ המבקש שב וטוען כי פסק הדין של בית משפט השלום יוצר מעשה בית דין, השתק עילה והשתק פלוגתא. לדבריו, גם הטענה לפיה המבקש הודה בפני מספר עדים כי הוא גנב מהחברה היא פלוגתא שהוכרעה, בין במפורש ובין מכללא, באותו פסק דין.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש ואת החלטת בית הדין האזורי, סבורני כי כבר בשלב זה ניתן לקבוע כי על פני הדברים נפלה טעות בהחלטת בית הדין האזורי באשר לסמכות העניינית של בית משפט השלום לדון בתביעה שהגישה החברה נגד המבקש.

            על פי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון: " בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]"(ההדגשה שלי - ו.ו.ל).

            סעיף 24(א)(1ב) מסייג את האמור בסיפה של סעיף 24(א)(1) וקובע כי לבית הדין האזורי תהא סמכות לדון ב: " תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה".

            עיון בסעיף 23 לכתב התביעה של החברה שהוגש לבית משפט השלום מלמד כי עילת התביעה היתה על פי סעיפים 52, ו/או 56, ו/או 58 ו/או 31 לפקודת הנזיקין. משמע, שאין לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעה זו, ובית משפט השלום דן בתביעה על פי סמכותו.

            על כן, על פני הדברים, לא היה מקום לקבוע כי לא נוצר מעשה בית דין משום שלבית משפט השלום לא היתה סמכות לדון בתביעת החברה.

6.         בנסיבות אלה, כאשר בית הדין האזורי לא דן בהחלטתו בטענות הצדדים לגופן, מוצע לצדדים ההסדר הדיוני הבא: החלטת בית הדין האזורי מיום 20.7.13 - תבוטל. בית הדין האזורי ידון ויכריע בשנית, ולגופו של עניין, בבקשת המבקש למחיקת סעיפים מכתב ההגנה, ובטענה לפיה פסק הדין של בית משפט השלום מיום 14.2.13 יצר מעשה בית דין בכל הקשור לטענות החברה כלפיו בעניין הגניבה הנטענת ובאשר להודאה של המבקש בגניבה, כפי שנטען על ידי החברה.

7.        תגובת הצדדים להסדר תוגש בתוך 7 ימים מהיום . ככל שלא יסכימו להסדר המוצע, יודיעו הצדדים האם הם מסכימים כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

8.         כמו כן, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע ההליכים בבית הדין האזורי. המשיבים יגיבו לבקשה עד המועד הקבוע להגשת תגובתם להסדר המוצע. עד למתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים, מועד הגשת תצהירי העדות הראשית לבית הדין האזורי מעוכב.

ניתנה היום,  כ"ח תשרי תשע"ד (02 אוקטובר 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: